#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב. האם קפיד קרא על ירושת האם שלא תיסוב ממטה למטה או דכבר הוסבה ולא איכפת לי?<p dir=""rtl"">ומה התקנה דלא תיסוב?</p>"	"לגרסת הרשב&quot;ם ופי' &quot;כל בת יורשת נחלה ממטות&quot; מטה האב ומטה האם, והסתפק אביי האם אמרינן כבר הוסבה מטה האם ואין בעיה להסב אותה עוד, או לא אמרינן ואין להסב אותה.<p dir=""rtl"">לגרסת תוס' ופי' פשיטא ליה לאביי דלא אמרינן כבר הוסבה ועל כן ודאי דחד קרא קאי על סיבת הבעל שרק ע&quot;י ניתן לשמור על ירושת האב שלא תסוב למטה אחר.</p><p dir=""rtl"">ע&quot;י הבעל אין ירושת האם נוסבת שנושאת בעל דאביו משבט אביה ואמו משבט אמה.</p>"	בבא בתרא קיב.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב. קיג. &quot;ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה&quot; &quot;ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר&quot;, האם קאי בסיבת הבן או בסיבת הבעל ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה למדנו מהפסוקים &quot;ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו&quot; &quot;ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד&quot;?</p>"	"הגמרא הבינה את הברייתא דר' ישמעאל דאיכא למימר דתרויהו בסיבת הבן ולעבור עליו בשני לאוים {אלא דלפי' הרשב&quot;ם נשארו בקושיא}, ולפי' תוס' למסקנא דאביי ודאי חד קרא (לכל הפחות) בסיבת הבעל דהקרא מזהיר אף על נחלת האם דלא תסוב, וזה אינו שייך אלא ע&quot;י ירושת הבעל.<p dir=""rtl"">תניא אידך &quot;ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר&quot; הוא בסיבת הבעל, לרבא דכתיב ביה &quot;ידבקו מטות&quot; ולרב אשי דכתיב ביה &quot;ממטה למטה אחר&quot; ובן לאו אחר הוא. &quot;ולא תסוב נחלה לבני ישראל&quot; חד תנא סובר מדהא בסיבת הבעל הא בסיבת הבן וחד תנא סובר דכמו דהוא בסיבת הבעל ה&quot;נ בסיבת הבעל (כגרס' תוס', אבל לרשב&quot;ם לכו&quot;ע חד בסיבת הבעל וחד בסיבת הבן ומשמעות דורשים איכא בינייהו).</p><p dir=""rtl"">מקרא דיאיר שמענו דאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק שנשא שגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר, ואין זה מוכח דלמא הוא נשא אשה ומתה אלא נלמד מאלעזר, ואין לומר שם שנפלו לו משדה חרמים דכתיב &quot;בנו&quot; נחלה הראויה לו וירשה בנו, </p><p dir=""rtl"">ברייתא דר&quot;י למדה לביאור הגמרא מיאיר ופנחס לירושת הבעל, אלא דלרשב&quot;ם נשארו בקושיא דדלמא בשדה חרמים, ולתוס' לא נצרך לזה למסקנא (ולכאורה הוא נמי ילמד לראוי כבמוחזק כנ&quot;ל)</p>"	בבא בתרא קיב.		ח'
